יום ראשון, 22 ביוני 2014

עפר סורין אומר - שמבינים שלא הכל מובן מאיליו - מעריכים את מה שיש !

https://www.facebook.com/anivelior

                                       לא הכל מובן מאיליו !


כשליאור שלי אובחן כאוטיסט בגיל שנתיים חשבתי שאוטיסטים לא יודעים לעשות כלום. שאני מסתכל לאחור אני מזהה המון דברים שהיום ליאור עושה ופעם לא חשבתי שיעשה. 
במבט לאחור ניתן לראות את הצמיחה של ליאור  את הגדילה שלו ! את האור שבדרך !
ללכת , לקפוץ ,להרים את שתי הרגליים מהקרקע , לעלות מדרגות – זה לא ברור מאיליו . שכבתי הרבה על הרצפה עד שליאור הרים את רגליו מהקרקע. היום הוא קופץ לא רק על הרצפה הוא קופץ גם על טרמפולינה מקצועית . 12 שנה קופץ ליאור על טרמפולינה יחד עם המאמן ליאוניד שנותן היום בעזרת עמותת המש"ב חוגים לילדים עם צרכים מיוחדים . אתה תותח ליאוניד . אוהבים אותך !
לדבר , לשיר  - ליאור שלי לא דיבר עד גיל 6 . הוא לא אמר אבא , אמא , אני רוצה , תביאו לי , טוב לי ,רע לי הוא לא אמר כלום ! דיברנו איתו בעזרת תקשורת חלופית ,תקשורת בתמונות .כל דבר שליאור רצה –הוא היה צריך להביא לנו תמונה . רצה במבה , היה צריך להביא תמונה של במבה . רצה מים היה צריך להביא תמונה של בקבוק. רצה לגן שעשועים היה מביא תמונה של גן שעשועים , אני הפכתי לצלם ! הייתי מצלם כל דבר כדי לאפשר לליאור להתבטא ! היה קשה בלי תקשורת .
אני זוכר הייתי לוקח אותו לים מרים אותו באוויר וצועק מולו: " אבא! ...אבא! ....אבא !.... אמא !.... אמא!. אחרי הרבה מאד חודשיים ליאור שלי התחיל להוציא הברות ולצעוק גם אבא...... אמא , אולי הוא חשב לעצמו עם לאבא מותר לצעוק כל כך הרבה אולי גם לי מותר . היום ליאור מדבר. מנהל גם משא ומתן . לפעמים נשאר רק משא כי אין מתן....אבל אנחנו מרוצים. ליאור היום שר ומזמר אפילו בפני קהל !.
לקרוא , לכתוב – מי היה מאמין שליאור שלי ידע לקרוא ?!  בגיל חמש הקראתי לליאור בפעם המי יודע כמה את הסיפור של הכינה נחמה . יום אחד סתם בצחוק ניסיתי לבלבל אותו ובמקום פרק ב שהייתי בו אמרתי פרק יג. ליאור מיד דפדף לפרק יג . נראה היה שהוא מזהה את האותיות ! סיגל מצרפי לימדה אותו בסבלנות רבה את הא,ב . ליאור למד לקרוא לפני שלמד לדבר ! .תודה סיגל תבורכי !
לשחק עם חבר – ליאור עד גיל  שש ראה בילדים משהו כמו כיסא , שולחן ,בשבילו הם היו חפצים . רק בבית הספר ליאור התחיל להבין שאפשר לשחק עם ילדים . אפשר לדבר אליהם והם מגיבים.היום ליאור מדבר עם כל אחד ומצפה לתגובה מכל אחד . הוא יכול לשחק עם ילדים אחרים בעיקר כאלה שנמצאים על הרצף. מקבוצת השווים .
לתפוס כדור , למסור כדור –  כמה התפללנו שליאור יתייחס אל הכדור שמסרנו לו, או אל הבלון. הוא לא היה מתייחס איליהם כלל.  מסרנו מסרנו ומסרנו ו...היום ליאור משחק בכדור , מלהטט בכדורים , עושה גאנגלינג מקסים עם שלושה כדורים! היום ליאור בזכות עידן המאמן כדורסל, מקפיץ כדור וקולע לסל ! אפשר להתמסר איתו ,  איזה כיף , איזה אור ! תבורך עידן תבורך!
לרכב על אופניים : ליאור לא הצליח לפדל.  הרבה שנים ניסיתי שוב ושוב ולליאור היו בעיות קואורדינציה ושיווי משקל . לא הצלחנו . עד שבגיל 11 פתאום הוא קלט. מאז אנחנו משתתפים כל שנה במסע האופניים שמתקיים באשקלון. 17 ק"מ אנחנו רוכבים ! מתחילים המסע עם ראש העיר ומסיימים ברוב המקרים בלעדיו. אנחנו מגיעים לסיום והוא לא ! חהחהחהח.
ליאור עם איתמר שמעוני ראש העיר אשקלון ועם תומר חדריאן חבר המש"ב

הבעת רגשות: תקראו בכתבה הבאה . שבוע הבא אכתוב פרק שלם על רגשות. (יש למה לחכות!).
עלייה לתורה בגיל מצווה – אם היו אומרים לנו בגיל 5 או בגיל 9-10 שליאור יעלה לתורה , היינו אומרים שלמישהו הסתובב בורג . זה לא נשמע  הגיוני כלל . ליאור הגיע לגיל 12.5 ומר מאיר בוקובזה הנפלא לימד אותו את הפרשה , להניח תפילין ,לקרוא מהתורה . ליאור עלה לתורה שר וריגש . היה נפלא . היום ליאור הולך כל יום שישי לבית הכנסת ,מתפלל ושר שיר השירים.
ללמוד חומר עיוני , חשבון , עברית, גיאוגרפיה – איך מלמדים ילד אוטיסט חשבון? עברית ? מי בכלל חשב על זה ? זה קשה מאד. הקליטה שונה , אחרת , אין קשב ואין ריכוז . יש בעיות הבנה. היום ליאור שלי לומד . יודע חשבון של לוח הכפל ואפילו קצת שברים ומשוואות . לפני שבוע ליאור שלי נבחן בחינה ראשונה לבגרות . בגרות בחקלאות ! מי היה מאמין ? ליאור למד על פוטוסינתיזה על חלקי הצמח ועוד ! מדהים !! הוא קיבל ציון 77 רק בגלל ההתרגשות , יכול היה לקבל 100 ! אבל מה זה חשוב העיקר שעבר. אגב עצם ההתרגשות מהמבחן גם היא לא מובנית מאיליה , הרי ילדים רגילים בדרך כלל מתרגשים !! טוב שהתרגש ! תודה למזל ומלכה המקסימות מהחווה החקלאית שלימדו את ליאור וחבריו חקלאות. אתן נהדרות !
      לא הכל מובן מאיליו ! מבט לאחור לפעמים מחזק ,מעצים
                את מה שיש ו...מאיר את הדרך אל האור !

אתם מוזמנים להכנס לאתר ההצגה אני וליאור בדרך אל האור ולעשות לייק   https://www.facebook.com/anivelior     



יום שישי, 13 ביוני 2014

ליאור סורין - הלוחש לחיות . מסע לאפריקה עם ליאור הילד המיוחד שלי !

     https://www.facebook.com/anivelior                                          
                                         
                                               ליאור סורין -  הלוחש לחיות

ליאור שלי אוהב מאד חיות . הוא מכיר את כל גני החיות ופינות החי שיש במדינת ישראל . הוא מכיר וזוכר את סדר הכלובים והחיות שבכל כלוב  בספארי,  בגן החיות התנכי . בקרית מוצקין או בחי כיף
. כל שינוי , כל חידוש בגן החיות הוא מעודכן מיד. כשהולכים לגן החיות התנכי או לספארי הוא עושה שני סיבובים. הוא לוחש לחיות .
החלום שלו  הוא להקים באשקלון סיטי גן חיות . לפני כמה שנים שליאור היה בן 12 הלכנו לראש העיר אשקלון וישבנו איתו עם עוד כמה מכובדים לספר על החלום. לא יצא מזה כלום . היום יש ראש עיר חדש צריך לנסות שוב. למה ליאור צריך לנסוע לערים אחרות כדי לראות חיות ?
בשנה שעברה ממש  בימים אלה , בפסח, החלטנו לצאת להרפתקה , לחוויה , לאפריקה ,לראות הרבה חיות בטבע . נסענו לספארי בטנזניה. ראינו הרבה חיות. 
ילדים אוטיסטים לא אוהבים שינויים ובשבילם כל שינוי הוא משמעותי ביותר . איך מכינים את ליאור לטיול ארוך כזה ? 
ליאור לא רוצה לעזוב את הבית , לישון מחוץ לבית, במקום לא מוכר . מפחד מהטיסה ? נחיתה, המתנה של 4 שעות באדיס אבבא,(באתיופיה ) ושוב טיסה. ישיבה ארוכה במטוס . איך ליאור יגיב לכל האנשים השחורים שבאפריקה ?. מה עושים עם האוכל שליאור לא אוהב לשנות ?  
ליאור מצהיר : "אני לא רוצה לצאת לחוץ לארץ . אני אוהב את ארץ ישראל . אני אוהב את אשקלון . טוב לי פה. לא רוצה לצאת לשום מקום". ליאור פתאום הפך לפטריוט . ציוני מוחלט  . הפחד מהשינוי גומר אותו . "אני אוהב את בית הספר שלי, אני צריך להופיע בפסח . לא רוצה לטוס לשום מקום. טוב לי פה!"
מתחילים את ההכנה לליאור מנקודות  האור . לא מהחושך . מדליקים את האור - מדברים איתו על החיות שהוא כל כך אוהב .  מדליקים אותו עם הפילים עם הנמרים האריות הגירפות והזברות . אח"כ מתחילים לפרוט את התכנית לפרוסות קטנות והעיקר הוא שמראים לליאור כל הזמן את הסוף. הסוף הוא שחוזרים הביתה לאשקלון . למקום המוכר והידוע.  הבטחתי לו שאחזיר אותו למקום מבטחים. אפילו העזתי להבטיח  שאם הוא לא ייהנה וירצה לחזור הביתה באמצע הטיול - אני אחזיר אותו ! (הייתי אמיץ).
מכינים לפרטי פרטים את המסלול.  כמה ימים ספארי באפריקה וכמה ימים  באי טרופי עם ים וחופים מקסימים . האי זנזיבר.
מכינים מראש את חברת הטיולים "ספארי קומפאני " שליאור ילד אוטיסט ואנחנו צריכים מדריך מיוחד עם רגישות עם סבלנות עם הכלה והבנה. קיבלנו מדריך מצוין ויצאנו לדרך. טיול מאורגן רק שלנו . בלי עוד נוסעים מסביב. אני זאבה ליאור והמדריך המקומי שנקרא הרליקווין.  אנחנו והג'יפ הפרטי שלנו.
המדריך ידע כמה מילים בעברית ושר לליאור שירים כמו : אל המעיין ,בא גדי בא גדי קטן . או הבה נגילה הבה . ליאור נדלק . היה מבסוט. כל הדרך שרנו. ליאור נהנה מהחיות, מהמדריך,  מהנופים ומשעות האיכות שהיו לו עם אבא ואמא . פתאום הם לצידו מבוקר עד לילה . לא הולכים לעבודה . איזו חוויה. אנחנו ביחד . כן איזה כיף להיות ביחד . 
בטיסה , ובהמתנה ליאור מתעסק עם הטבלט החדש שקנינו לו במיוחד לנסיעה. אחרי 16 שעות הגענו עייפים לטנזניה. ליאור בהלם מוחלט ! לא מבין מה הוצאנו אותו מאשקלון . עוד לא ראינו חיה אחת.


ביום השני השלישי הרביעי החמישי והשישי ראינו הרבה קופים ,פילים, זברות, גירפות , איילים, במביים, אריות ,נמרים .גנואים, קרנפים. תאואים ,חזירי יבלות , זאבים, צבועים , תנים כאנות. הכל בעשרות לפעמים במאות . גם  ציפורים יפות ראינו .היה מטריף . נהנינו מאד . ליאור כבר לא רצה לחזור הביתה .

 ביקרנו בטנזניה את שבט המסאי . שבט של מקומיים שפותחים את ביתם לתיירים. גרים בחושות מבוץ. ליאור התחיל לקפוץ ולרקוד איתם. הוא גם חילק מתנות שזאבה הכינה מראש לילדים הקטנים .. ליאור היה בעננים ואנחנו איתו . בלי טלפונים בלי עיתונים בלי חדשות . מנותקים . אני ליאור זאבה והטבע.  וואווווו -  איזה שקט . איזו שלווה. היה נפלא . היינו בחופש. בני חורין .איזה אושר.
בטיול הזה פגשנו כמה משפחות ישראלים שטיילו במקביל אלינו . הם יתייחסו לליאור יפה מאד והיה חיבור טוב. ראינו בהם את ארץ ישראל היפה עם הכלה קבלה נתינה ורגישות רבה. זכינו.
איזה פסח מושלם.
בזנזיבר היינו בבית מלון נפלא ששכן לחוף ים טרופי כחול טורקיז. עם עצי קוקוס ובננות. כמו שראינו בתכנית הטלוויזיה הישרדות. באחד הערבים הגיעו כמה צעירים אפריקאים משבט המסאי למכור ציורים ועבודות יד. ליאור התחבר לאחד מהם שלקח אותו הצידה והציע לו..... סיגריות מגולגלות..... מזל שאמא זאבה עמדה על המשמר והצילה את הגור שלה מלעשן....
זנזיבר אי אקזוטי מקסים . באחד הימים הפלגנו לצד דולפינים שליוו אותנו לאורך השייט .
איזו חוויה אפריקה...מדהימה ....משחררת !
חזרנו עייפים אך מרוצים . בילינו זמן איכות  עם ליאור . ראינו הרבה אור.
זו הייתה הפעם ראשונה שאנחנו יוצאים לטיול כל כך ארוך עם ליאור . היה גם טיול יקר מאד  אבל שווה כל שקל . חוויה לכל החיים. מומלץ בחום .



נשלח מהטלפון הנייד של Samsung


יום שבת, 7 ביוני 2014

מטיילים בעקבות המסבירנים ומגיעים למחוזות נפלאים, מחבקים את האובססיה של ליאור ומקבלים אלומת אור גדולה

                                             בעקבות המסבירנים   

אתר הפייסבוק של ההצגה אני וליאור בדרך אל האור : 

יום אחד ביקרנו בגן גורו שצמוד לגן השלושה (הסחנה). ליד הכלוב של הדוב קואלה הייתה עמדת הסברה קולית שנתנה הסבר על הדוב. ליאור התלהב מהעובדה שלוחצים על כפתור ושומעים הסבר , אז הוא לחץ עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. ככה זה אצל ילדים אוטיסטים . הם מתלהבים ממשהו ולא עוזבים אותו. קוראים לזה אובססיה , חזרתיות.
יום אחר הגענו למצפה טל סמוך ליער חולדה וגם שם מצאנו נקודת הסברה קולית . ליאור גילה עוד פעם את מה שאהב בגן גורו . לוחצים על כפתור שומעים הסברים . אז גם התחילו הנדנודים ," אני רוצה עוד נקודות הסברה כאלה , אני רוצה נקודה כזאת אצלי בגינה שתסביר על החיות שיש לי בגינה ". באותו זמן היו לנו בגינה תוכים , ארנבות, שרקנים, אוגרים וכלב. ליאור מנדנד ולא מרפה . מוצאים באינטרנט איפה יש נקודות הסברה כאלה ומסתבר שיש כאלה כ- 180 בכל הארץ. אחרי שמבקרים בעוד נקודות הסברה  כמו בנגבה , לטרון , יד מרדכי ,אנדרטת הנגב, ליאור שלי מתלהב  . מקליט את ההסברים ,מצלם את המקום  ומבקש לנסוע לראות עוד ועוד מסבירנים .אחר כך בבית הוא שומע את ההקלטות ורואה הצילומים מאות פעמים .  לכאורה נשמע בהתחלה מעצבן ,עול, מעמסה, מה לי ולנקודות הסברה האלה? כמה אפשר לשמוע עוד ועוד כאלה , למה אני צריך כל יום חופשי לנסוע ? אבל.... מהר מאד הבנתי שבמקום להתעצבן מהאובססיה של ליאור (למסבירנים )- אני צריך לחבק את האובססיה ולהוציא ממנה משהו חיובי. אני מבין ש.....בעצם יש לי כאן אמצעי נהדר ללמד את ליאור מורשת קרב ועל ארץ ישראל. הרבה מהמסבירנים נמצאים בנקודת הנצחה של חיילים גיבורים שנהרגו על הגנת המולדת. בנסיעה אליהם ליאור מכיר את הארץ שלנו , יתרה מזו חלק גדול מנקודות ההסברה נמצאות במקומות תצפית נהדרות ואני הרי אוהב טבע ונוף . 
                                            
                                        התחלנו לטייל בארץ ישראל בעקבות המסבירנים .

ליאור במסבירן של מצפה הוד 



יום אחד אחרי שכבר חרשנו איזה 40 מסבירנים ( 4 לא עבדו ) ליאור מבקש לנסוע למבוא דותן שם הוא ראה שיש מסבירן על עמק דותן . אני מסתכל במפה ורואה שמבוא דותן זה בצפון השומרון בשטח c ליד גנין . מפחיד. אני מנסה להתחמק , דוחה עוד ועוד ואז ביום חורף שמשי – בחנוכה אני מעז ומסכים להפצרות של ליאור . מגיעים למבוא דותן אחרי שעוברים מחסומים של צה"ל ואז מספרים לנו שהמסבירן נמצא בחוות דותן . יישוב עם 5 קראוונים של מתנחלים עם דיר כבשים . מקבל את פנינו אחד התושבים ( היחיד שהיה במקום ) ושואל למעשינו במקום הנידח הזה . אמרנו באנו לשמוע המסבירן, הוא לוקח אותנו לנקודת התצפית ואני מוציא וואאהוווו  גדול. אני בהלם . נקודה שצופה על עמק דותן. יפיפייה , מדהימה , נוף משכר שלא בא לך לעזוב .מסביב חורש ירוק , שקט שלווה, אין נפש חיה .  רוח קלילה מלטפת , ואנחנו על מרפסת מעץ צופים לעמק הקסום . ליאור לוחץ על הכפתור של המסבירן ו...שומו שמיים , המסבירן לא עובד ! מיד השקט נשבר בצעקות שבר והיסטריה  של ליאור "למה המסבירן לא עובד" . בניסיונותיי להרגיע אותו ולהפעיל את המסבירן אני מוצא לוחית קטנה ועליה טלפון של מתקין המסבירן . החלטתי להרים טלפון. מהצד השני של הקו ענה מישהו מאד לבבי ,אבי זעירא שמו . העברתי את הטלפון לליאור שזעק . אבי ענה לו בשקט ובסבלנות : "זה בגלל הגשם , אני אשלח מישהו לתקן אותו.". ליאור מנצל את ההזדמנות לספר לאבי שהמסבירן ביפו ,באנדרטת הצנחנים ובגבעת התחמושת גם לא עובדים. אבי שואל: " איך אתה מכיר את כולם ?".  ליאור עונה :" אנחנו מטיילים בעקבות המסבירנים " .  כאן התחילה ידידות מופלאה, אבי זעירא האיש שאחראי על כל המסבירנים בישראל, הזמין את ליאור לביקור ברמת הגולן. הוא ערך לנו סיור מודרך בחלק גדול מהמסבירנים וסיפר שההתחלה שלהם נבעה מהדיבורים על ירידה מרמת הגולן כרעיון הסברתי על המקומות החשובים ברמה לעם ישראל. היום זה התפתח לכל הארץ. בכל פעם שאנחנו מגיעים למסבירן שלא עובד – אנחנו מתקשרים לאבי. אבי מתייחס לליאור נפלא . איש יקר אבי, תבורך. לאחרונה אבי זעירה הקים נקודת הסברה חדשה באשדוד והוא הזמין את ליאור להיות חלק בהקמה. איזה יופי ?
אנחנו מגיעים עם המסבירנים למקומות נפלאים , עם נופים עוצרי נשימה . לכל נקודה הסיפור שלה, הגיבורים שלה. לפעמים אני עומד באחד המקומות עם הנוף המדהים ושואל את עצמי – האם הייתי מגיע למקום הנפלא הזה בלי האובססיה של ליאור ? (וודאי שלא !) או , איך זה שעם ישראל שאוהב כל כך לטייל ,כמעט ולא מכיר את המקומות האלה ? לפעמים ישראלים משלמים הון בנסיעה לחוץ לארץ כדי להגיע לנקודת תצפית כזו או אחרת וכאן מתחת לאף יש נקודות כל כך מקסימות שהם לא מכירים . הייתכן ?. אני בזכות ליאור מגיע – כמה אור !.                                      מחיבוק האובססיה של ליאור יצאה אלומת אור גדולה !. 
אגב, לא הגיע הזמן להקים נקודת הסברה כאן באשקלון ?
 
אתם מוזמנים להיכנס לאתר הפייסבוק :אני וליאור בדרך אל האור  https://www.facebook.com/anivelior
  



יום רביעי, 4 ביוני 2014

חופשה להורים עם צרכים מיוחדים היא צורך קיומי כמו לחם ומים - אבל עם מי משאירים את ליאור ??


https://www.facebook.com/anivelior
השבוע חזרתי מחופשה של 7 ימים באיטליה שיצאתי אליה  יחד עם זאבה אשתי . לבד !  רק אני והיא . ליאור הבן שלנו נשאר בישראל . אתם יודעים מה המשמעות להשאיר ילד אוטיסט לבד  בארץ ? מה המשמעות מבחינתו ? מה המשמעות מבחינתנו ? 
ליאור שלנו היום בן 17. הוא אובחן כאוטיסט בגיל שנתיים. מיד אחרי שהתחלנו להבין במה מדובר התחלנו במקביל לטיפולים בליאור לטפל גם בעצמנו. כן גם בעצמנו . אחד הדברים שקלטנו מהר היה שככל שנשמור ונחזק את הזוגיות שלנו כך נוכל להתחזק ולשפר את הטיפול בליאור. שיש זוגיות טובה אחד יכול לעזור לשני בשעות המשבר ובכלל . טובים השניים מן האחד. זה נכון גם בטיפול מול ליאור וגם בטיפול מול עצמינו , ביחד וכל אחד לחוד.
החיים ממשיכים . אמנם לא רגיל אבל ממשיכים. אני זוכר שבהתחלה לא היה פשוט לצאת בלי ליאור . היו התלבטויות עם מי להשאיר אותו ? איך הוא יקבל את זה? איך הוא יגיב ? התחלנו לצאת במנות קטנות . בהתחלה יצאנו לשעה , אח"כ לשעתיים שלוש . גייסנו סייעים וסיעות . החלטנו החלטה שיהיה מה שיהיה ליאור ילמד להיפרד מהוריו לכמה שעות ואנחנו נלמד להיפרד מליאור. לפעמים הבעיה שלנו הרבה יותר גדולה משלו . אנחנו לא משחררים. אנחנו לא מאפשרים. אנחנו מפחדים מה יקרה ? מפחדים יתר על המידה . האמת היא שבדרך כלל שמעיזים – זה מצליח. זה דומה ליום הראשון בגן . הילד מקסימום יבכה קצת (או הרבה) ואח"כ יתרגל ויבין שאלה החיים. אחרי שליאור התרגל ליציאות הקצרות  ניסינו פעם אחת לצאת לסוף שבוע לבד. השארנו את ליאור עם ההורים שלי שיבדלו לחיים ארוכים . שהבינו את הצורך שלנו בחופשה וידעו להחזיק את ליאור. איזה הורים נפלאים . תבורכו תבורכו ! 


חופשה – לדעתי הצורך של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בחופשה - שקול לצורך בלחם ומים. החופשה היא צורך קיומי שמאפשר להתאוורר ולהתחזק  ואחריה הילד  נהנה מהוריו  ונתרם הרבה יותר.
חופשה= התנתקות . התנתקות מעמל היום , התנתקות מהשגרה השוחקת. התנתקות מהעול הרובץ שהוא כבד מנשוא אצל הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. חופשה מנקה את הראש , מאפשרת התמודדות עם האתגרים שבדרך.
 מי כמוני יודע כמה עומס יש על הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. עומס שנובע מההתנהגות החריגה של הילד ,מהטיפולים הרבים שצריך ללכת עם הילד , מהמלחמות הבלתי פוסקות עם המערכות  (החינוך ,הבריאות, הרווחה, הרשות ,ביטוח לאומי  ועוד), מהלחץ לתת לילד את המיטב , מהלחץ החברתי , מאי הוודאות , מההוצאות הכספיות הכבדות שכרוכות בגידול ילד עם צרכים מיוחדים , מתגובות החברה וכדומה.
לחץ עצום שחייבים לתת לו להתפוגג כי אם לא -  נתפוצץ . אז אל תגידו אני לא יכול , אין לי עם מי להשאיר את הילד או הילדה , אני לא יודע מה יקרה לו אם נשאיר אותו לבד , אין לי כסף וכדומה . הכל עניין של סדרי עדיפויות . החופשה נמצאת בעדיפות עליונה וחשובה יותר מהרבה דברים שאנחנו קונים ולא ממש צריכים. חופשה ממלאה את הבטריות ומאפשרת לכם לחיות חיים טובים יותר . הורים - אל תוותרו על החופשה . מגיע לכם לצאת . כך תשמרו על שפיות. תהיו אמיצים וצאו להתאוורר. 
חופשה לא חייבת להיות בחו"ל . חופשה לא חייבת להיות שבוע ימים . לפעמים 24 שעות זה מספיק. לפעמים כמה שעות .  זוג חברים טובים שלנו עם ילד אוטיסט במצב קשה לא יצאו לחופשה עד שהילד שלהם היה בן 12. שתים עשר שנה ללא חופשה של יום אחד. קנינו להם שובר למלון בתל אביב
 ( שיהיה קרוב לאשקלון ) ואמרנו להם צאו ! אתם חייבים את זה לעצמכם ולילדכם. אנחנו אוהבים אתכם והנה המתנה שלנו אליכם. מתנה לא מחזירים . אנחנו נשאר עם הילד שלכם. אני בטוח שהם מברכים אותנו עד היום. הם למדו לצאת לבד ולהיטען באנרגיה חדשה . 
נכון ,לא פשוט להתארגן ליציאה בלי הילד . קשה . צריך למצוא מישהו שיישאר אתו. ( אם תחפשו תמצאו ! ). צריך לסמוך על מי שנשאר איתו . כן . לסמוך !! כמה מאתנו סומכים על .....?.
ליאור שלנו נשאר שבוע עם שרון הסייעת המקסימה שלו שאתנו כבר 3 שנים . יחד אתה השתתפו  במאמץ עוד 2 סייעים וכמובן גם ספי האח של ליאור. הבית לפני היציאה מלא פתקים וסדר יום. ההכנה של ליאור ליציאה שלנו לבד לוותה בהרבה הכנה מראש . שום דבר אינו בלתי צפוי . גם כרטיסים לחופשה קנינו 3 חודשים מראש. אגב אני וזאבה בתום החופשה בדרך כלל מנסים לקבוע את התאריך של החופשה הבאה. ממליץ לכם לנסות . בשבילנו חופשה זה must . זה מצרך !
אנחנו לא מקפחים את ליאור. אנחנו כמובן יוצאים גם איתו  לחופשות , אבל ליאור יודע שמדי פעם אבא ואמא יוצאים לחופשות של מבוגרים . לבד. 
אני מאחל לכל הקוראים חופשות מהנות ומחזקות. 
אתם מוזמנים להיכנס לאתר הפייסבוק של ההצגה "אני וליאור בדרך אל האור להתרשם ולעשות לייק .  https://www.facebook.com/anivelior     




נשלח מהטלפון הנייד של Samsung