טור אישי

                         פלפל צהוב בן 17

https://www.facebook.com/anivelior

ליאור הבן שלי ילד מקסים . ילד יפה תואר עם חיוך שקשה לעמוד בפניו . עיניים גדולות ושואלות. לליאור יש זיכרון פנומנלי . הוא מסוגל להזכיר לי היום מה עשינו בחג פורים 2003. לליאור שלי  חוש מוסיקלי והוא מנגן דרבוקה תופים ופסנתר . ליאור שלי יודע היום לעשות גאנגלינג עם שלושה כדורים . ליאור קופץ על טרמפולינה מקצועית ואפילו יודע לבצע סלטה על הטרמפולינה. ליאור אוהב חיות והוא יודע שמות כל החיות שיש בארץ ישראל שנמצאים בגני החיות ופינות החי ממטולה ועד אילת - כן ביקרנו בכולם יותר מפעם אחת.

ליאור שלי ילד שמח ואוהב לשמח אחרים. הרבה פעמים הוא תופס אותי מעורער ושקוע בענייני עבודה וכדומה ואז הוא צועק לי - אבא תהיה שמח . אבא נכון שאתה שמח ?

ליאור שר מנגן ומספר בדיחות כל חג הוא מופיע במתנ"ס נווה דקלים בפני הילדים . עושה להם שמח . כל חג הוא מופיע בחווה של חווה ועושה שמח לאורחים.

ליאור אוהב חברה ואוהב משפחה . החברה אוהבת אותו אבל....לליאור אין חברים . אף אחד לא בא לבקר אותו . אף אחד לא מזמין אותו לסרט . אף אחד לא מזמין אותו לשחק ביחד כדורסל כדורגל או סתם לשחק במחשב . 

ליאור שלי ילד מיוחד . ליאור שלי ילד אוטיסט . פלפל צהוב גדול בן 17 .

איך מתמודדים עם ילד אוטיסט בעל צרכים מיוחדים ? 

אוטיזם שווה בעיות תקשורת . התקשורת המילולית ,התקשורת הלא מילולית לקויים. אין לליאור הבנה של קודים חברתיים וקשה לו להבין מה מותר ומה אסור. הוא לא יכול ללכת לחוגים עם חברים כמו שהולכים בני גילו. הוא לא יכול לצאת עם נערות רגילות בנות גילו למרות שהוא מאד רוצה ....

 ליאור צריך השגחה 24 שעות ביממה כי הוא לא צפוי . הוא יכול להכין קפה מקמח סוכר פלפל פפריקה נענע וגם קצת קפה.....

ההתמודדות עם הגידול של ליאור היא אתגר גדול. אתגר  שמביא אותי למחוזות נפלאים שלא הכרתי.  

אני במסע אחר אני במסע מיוחד, מסע שהורים לילדים רגילים לא מכירים. אני במסע מאתגר שמוציא ממני המון דברים טובים . מוציאים מהלימון -לימונדה. 

אני משתנה . אני הופך לבן אדם רגיש יותר . אכפתי יותר אוהב יותר מכיל יותר אופטימי יותר עם פרופורציות טובות יותר לחיים . אני מבין טוב יותר מה חשוב ומה פחות . בחרתי למרות הקשיים לראות את האור בחיי ובחיי ליאור.

אני וליאור בדרך אל האור

 

אני וליאור בדרך אל האור - זוהי הצגה שאני מופיע בה יחד עם אשתי זאבה . מי היה מאמין שאני אהיה שחקן ? אבל ליאור שלי הביא אותי לזה .

 בהצגה אנחנו מספרים על ההתמודדויות ועל ההצלחות ונקודות האור במסע שלנו . אנחנו מאירים את הקהל באור שמאיר אותנו ומאפשרים לכל אחד לראות את האור בחייו. 

לכל אחד יש אור בחיים רק שצריך ללמוד להדליק אותו . הדרך הטובה ביותר להילחם בחושך היא להדליק את האור !

אני למדתי לקבל את ליאור כמו שהוא . אני בחרתי בדרך של לא לוותר וללכת אלאה . החיים ממשיכים וצריך ליהנות מהדרך .

אני הגדרתי לעצמי שאני בדרך אל האור . סימנתי את היעד הסופי ועכשיו אני מתקדם לשם יום יום.

ההצגה אני וליאור בדרך אל האור מטלטלת את הקהל בין החושך לאור בין הבכי לצחוק ובין המשבר להצלחה. ההצגה מלמדת את הקהל לראות את האור בחייו.

ליאור שלי  יחד איתי בדרך אל האור. הוא צומח , הוא לומד , הוא מתקדם, הוא רוכש עצמאות , רוכש מיומנויות חברתיות הוא מקסים . הוא משגע !

 הוא ילד שמח שמזכיר כל הזמן לאבא שלו ....תהיה שמח ....אל תהיה עצוב  ! נכון שאתה שמח ?

בטורים הבאים אכתוב עוד על נקודות אור בדרך שלנו, על פעולות ופעילויות שאנחנו עושים בקהילה לטובת הילדים עם הצרכים המיוחדים ועל האנשים הנפלאים שאנחנו פוגשים באמצע הדרך. תודה שקראתם עד כאן .נפגש בשבוע הבא... 

אתם מוזמנים להיכנס לאתר הפייסבוק של ההצגה אני וליאור בדרך אל האור להתרשם ולעשות לייק:

https://www.facebook.com/anivelior